להתקשרות מהירה
קבל/י עידכונים כל פעם שאעדכן את הבלוג שלי בפוסט חדש.

דף הבית>>קהילות>>קהילת טלז

קהילות

קהילת טלז
טלז היא אחת הערים העתיקות בליטא, היא שוכנת בצפון מערב ליטא, אינה גובלת עם הים ואין בה אתרים מיוחדים, היא אחת מהערים הקטנות שבליטא.
למטייל בליטא אינה נחשבת כעיר תיירותית מיוחדת, למרות שהיא ידועה בכל ליטא כמקבלת אורחים לבבית.
טלז חשובה ליהודים בעיקר בגלל הישיבה שהייתה בה - ישיבת טלז, נוסדה על ידי שלושה רבנים מקומיים בשנות השבעים של המאה ה-19, מאז התפתחה ושגשגה. לאחר מינויו של ר` אליעזר גורדון לראש הישיבה (1884), היא נהפכה למוסד הראשון במעלה של החינוך החרדי. בסוף המאה ה-19 הגיע מספר תלמידיה לכ-400 והיא נחשבה לאחת הישיבות הגדולות בעולם. למרות היותה של טלז עיר חרדית, פעלו בה גם הרבה ארגונים ציוניים, טלז התפרסמה בביקורו של הרצל שנשא בה נאום ציוני נלהב.
טלז ממוקמת בצפון מערב ליטא. היא משמשת כמרכז למחוז זימייטיג` (Zemaitija), אחד מהקטנים שבליטא. שטחו של המחוז הוא 4139 קמ``ר ואוכלוסייתו כ- 180.000 תושבים. למרות שהעיר טלז אינה הגדולה ביותר במחוז, העיר מז`יק (Mazeikiai שבצפון המחוז גדולה יותר, טלז נבחרה כבירת המחוז בגלל היותה ראשונה באזור.
העיר טלז נוסדה בסוף המאה ה-14, היא מהעתיקות בליטא. נזכרה לראשונה בכתובים בשנת 1450 .היא נקראת על שם אחד היובלים הנשפכים אל אגם מסטיס (טלשה( Telšė . לפי אגדה היא נוסדה על ידי האביר ג`יוג, שנודע גם בשם טלשיס (Telšys) הוא הקים בה אחוזה, סביבה התיישבו סוחרים ובעלי מלאכה. עם הקמת ליטא העצמאית (בין שתי המלחמות), העיר גדלה במהירות. באותה תקופה נפתחו מוסדות חינוך, הוקמו אגודות סוציאליות ומרכזי תרבות.
לאחר מלחמת העולם השנייה העיר התפתחה, הוקמו בה בתי חרושת ושכונות מגורים חדשות.
מרכז העיר ומספר מבנים עתיקים מהמאה ה-17 וה-18, נשתמר עד היום. חלק מבתי החרושת שפעלו בעבר נסגרו ובמקומם הוקמו מפעלים חדשים על ידי גורמים פרטיים.
יהודים החלו להתיישב בטלז במאה ה-16. בשנים 1764-1623, בתקופת בה פעל ``ועד מדינות ליטא`` הם היו כפופים לקהילה היהודית בקיידן בכל הקשור לנושאים הדתיים. מספר היהודים בטלז השתנה בהתאם לתקופה ולתנאי החיים באזור ובליטא. בשנת 1847 היו בטלז 2248 יהודים ובשנת 1866, גדל מספר היהודים בטלז לכמעט פי שניים והגיע ל-4204.
י.ל.גורדון (יל``ג) שימש בעיר כמורה בשנים 1872-1866, בכתביו הוא תיאר את טלז כעיירה שמרנית ודבקה במסורת.
טלז הוערכה כעיר חשובה בקרב הקהילות היהודיות בליטא ובסביבה, שכן בשנים 1940-1918 הייתה הישיבה בטלז אחת משלוש הישיבות הגדולות בליטא העצמאית (שתי האחרות היו סלובודקה ופונוביז`).
בשנים 26- 1920 פעל ועד קהילה שמנה 11 חברים. בבחירות למועצת העיריה שנערכו ב-1920 ובבחירות שהתקיימו ב-1931 נבחרו למועצה 4 יהודים מתוך 12. בשנת 1934 נבחרו 3 מתוך 12. הנציגים היו: ד``ר רפאל הולצברג-עציון, משה בלוך, ישראל קראים, שלום תלפיות, עו``ד ברויידא ומרדכי לוין.
בהשפעת הישיבה ובהחזקתה נפתחו בטלז מוסדות חינוך נוספים: גני-ילדים, בית חינוך לנערים, בית ספר לבנות, גימנסיה לבנות. בשנת 1924 הועבר מקובנה בית המדרש למורים חרדים ``יבנה``, לידו הוקם ``פדגוגיון עברי`` למורות.
בבית המדרש הגדול של העיר הושמעו, בנוסף לתפילות, גם דרשות ונאומים של רבנים ועסקנים, פעילי המפלגות הציוניות, תושבי טלז ואורחים שבאו ממקומות אחרים. דרשתו של ר` אברהם אליהו קפלן בשנת תרע``ט (1919) בשבחו של הרצל, שביקר בטלז, ניתנה בבית המדרש הגדול ועוררה ויכוחים גדולים בעיר ומחוצה לה .
טלז שימשה מרכז ליהדות החרדית לכל האזור. הופיעו בה עיתונים בעלי אופי חרדי. העיתון השבועי ``יידישער לעבן`` של צעירי אגודת ישראל יצא לאור בטלז. העיתון ``הנאמן`` שהיה מוקדש לספרות חרדית הופיעה גם כן בשפה העברית , עורכו הרב שמואלביץ` היה ממנהלי בית המדרש למורים.
לאחר כיבוש ליטא על ידי הרוסים, בקיץ 1940, פינתה הממשלה הרוסית את הישיבה בתואנה שהם צריכים את הבניין לשכן בו בית חולים צבאי, בליל הפינוי הוצאו מהישיבה כל ספרי התורה, ספרי הקודש והרהיטים והועברו לבניין ה``מכינה``. לאחר זמן קצר פינו הרוסים גם את ``המכינה``, משם עברו לבניין בית הכנסת ``בית המדרש הגדול`` ולאחר שפונו גם משם, התפזרו הבחורים בין ארבעת העיירות: טרישיק הסמוכה לטלז, שידלובה הסמוכה לטבריג, ילוק הסמוכה למוז`יק ופופלין הסמוכה לשאוולי. בכל ארבעת העיירות המשיכו לימודים סדירים עד לפלישת הגרמנים לליטא בשנת 1941.
עם פלישת הגרמנים לליטא נעשה טבח גדול בעיר (כ` בתמוז), בו נרצחו ראש הישיבה, הרב בלוך, יחד עם חברי הנהלת הישיבה והמכינה.
שניים מחברי ההנהלה, ר` אליה-מאיר בלוך, וגיסו ר` מרדכי קטף, יצאו בשנת 1940 באישור הרוסים לארצות הברית. לאחר ששמעו על החורבן והרצח שנעשה בטלז , הקימו בשנת 1945 את ישיבת טלז בקליבלנד שבארצות הברית.
ב-23 ביוני 1941 הופצצה העיר וב-26 ביוני נכנסו הגרמנים לטלז. עוד לפני כניסת הגרמנים, השתלטו הליטאים על העיר. ביום ששי 27 ביוני גורשו יהודי טלז מבתיהם לחוף אגם מאסטיס. באמצע הלילה הפרידו את הגברים מהנשים והילדים. הגברים נשארו והנשים והילדים הורשו לחזור לבתיהם שנמצאו פרוצים וריקים מתכולתם. הגברים הובלו עוד באותו הלילה למחנה מאסר שהוקם באחוזת רינאיי המרוחקת 4 ק``מ מטלז. למחרת גירשו לשם גם את הנשים והילדים. ממחנה זה הוצאו קבוצות יהודים לעבודות שונות באזור.
החל מה-14 ביולי 1941 התחילו הגרמנים, בשיתוף עם הליטאים, להוציא קבוצות גברים לחורשה קרובה, לאחוזת רינאיי, שם ירו בהם לתוך בורות שהוכנו מראש. הרצח נמשך שלושה ימים וכלל גם תושבים שגרו מחוץ לטלז. לאחר מכן הובלו לאותה חורשה גם הנשים והילדים.
היהודים שנותרו הועברו יחד עם יהודים מעיירות סמוכות לאחוזת וישווָיאן הנמצאת במרחק של כ-9 ק``מ מדרום-מזרח לטלז, שם התעללו בהם, לקחו את רכושם ובגדיהם ואח``כ הוחזרו לחורשת ריינַאי ונרצחו בבורות.
הנשים והנערות שהובאו לטלז מהסביבה, או שהצליחו להישאר בעיר, רוכזו בגטו שהוקם מסביב לבית המדרש הישן. הם התגוררו במקום בתנאים קשים ביותר. הנהגת הגטו רוכזה בידי כמה נשים. תפילה שנערכה על ידי הנשים בבית המדרש הישן בראש השנה תש``ב, התפרסמה אחר כך מתוך עדויות של ניצולות. החיים בגטו בתנאים אלו נמשכו עד לחורף תש``ב, בימים 24 ו-25 בדצמבר 1941 הוצאו כל הנשים מהגטו והובלו לבורות שנחפרו ליד אחוזת ריינאי. 64 נשים הצליחו לברוח ולהינצל.
על פי מקורות סובייטים מצויים ליד טלז שלשה קברי אחים: בשטחי המרעה, מצפון למסילת הברזל טלז-פלנגה, קבר אחים עם 200 גוויות.
בחורשת ריינאי, המרוחקת כ-4 ק``מ מדרום-מזרח לטלז, קבורים כ-800 גברים, נשים וילדים.
ביער של הכפר גרולאי, כ-10 ק``מ ממזרח לטלז, קבורים 1580 גברים, נשים וילדים.
אחרי המלחמה הוקמו במקומות הרצח מצבות זיכרון.
לאחר המלחמה חזרו כמה עשרות יהודים לטלז. על פי המפקדים שנערכו היו בשנת 1970 – 70 יהודים, ב-1979 – 44 יהודים וב-1989 – 23 יהודים. כיום (2011) חיים יהודים בודדים בעיר.
סרט שהופק ע"י "מירושלים לליטא" המתאר את יהודי טלז  בין שתי המלחמות והעיר טלז כיום (תשע"ה)

לדף הקודםלדף הבא
RSS