קבל/י עידכונים כל פעם שאעדכן את הבלוג שלי בפוסט חדש.

הדרך הטובה ביותר לסייר ולהנאות בטראקיי היא סיור רגלי או סיור באופניים. (המספרים ליד האתרים מסומנים במפה).
נתחיל את הסיור מתחנת האוטובוסים נפנה ימינה לרחוב  ויטאטוס (  Vytauto g. ) רחוב זה ממשיך לאורך האגם ומוביל אותנו למבצר שעל האגם.

בתחילת הרחוב בצד ימין הבכנסיה האורתודוקסית (Holy Mather of God )(1), נבנתה במאה ה-19, כאשר הרוסים ישבו בטראקיי ובנו בה כמה כנסיות. הכנסייה האורתודוקסית הראשונה נבנתה בדרום העיר ליד אגם לוקוס, היא נהרסה יחד עם כל בתי העיר  (כיום לא נשארו כנסיות מתקופת ימי הביניים).

בהמשך הרחוב נבחין מימין על הגבעה בכנסיית סנט מרי (St. Mary's) (2), הכנסייה נבנתה ע"י הדוכס ויטאטוס במאה ה-15. היא ידועה בעיקר בגלל התמונות של וירג'ין מרי, שהוצאו משם בזמן האסונות שפקדו את העיר, היא חודשה במאה ה-18. נמשיך במעלה רחוב ויטאטוס ונגיע לפסלו של סנט ג'ונס נִיפומוּקַאס (Jano Nepomuko) (3) שחי במאה ה-17.

האנדרטה נבנתה סמוך למים ליד אגם לוקוס. נִיפומוּקַאס היה ידוע כמושיע של המדוכאים והאזרחים הפשוטים, שמו קשור להרבה אגדות המשתמשות במוטיבים של האגמים באזור. האנדרטה עומדת על אחת מהכיכרות המפורסמות בעיר. ככר עתיקה שמוזכרת כבר בהקשרים של העיר במאה ה-15, כאשר טראקיי שימשה כעיר מחוז, בכיכר התקיים היריד – השוק, אחת לשבוע, ופעמיים בשנה יריד גדול. בשוק הזה הממוקם במרכז העיר, מכרו את מרכולתם נציגי כל העמים שגרו באזור.
סביב הכיכר נבנו הבתים החשובים של העיר: הכנסייה, בית העירייה, ובתחילת המאה ה-19 נבנה בדרומה של הכיכר – בית הדואר, המבנה נשאר עד היום והוא משמש כמשרד של הפארק הלאומי ההיסטורי.

נפנה ימינה בכיכר ונמשיך דרך רחוב Kestucio  ניכנס לטרטוריה של מבצר פֵנינסוּלַר (Peninsular ) והמנזר הדומניקאני (4), שנשארו מהם שרידים בלבד. המבצר נבנה במאה ה-14 והמנזר במאה ה-18. במנזר ממוקמים משרדי המוזיאון ההיסטורי של טראקיי. המבצר נבנה בזמן שלטונו של הדוכס קֶסטוטוס. בהתקפות שהיו במקום המבצר נהרס ונשארו רק צריחים בודדים.

נמשיך לכוון המבצר (4) נבחין בגבעה הנקראת גבעת סֵקריפיקס   (Sacrifices ) שבפסגתו עומד מבצר מעץ. משם יש תצפית יפה על האגמים ועל המבצר. ליד המבצר מסתיים אגם לוקוס ומתחיל אגם גַלוַיי – האגם הגדול שבין החמישה, היפה ביותר.

בחיבור שבין האגמים גשר מעץ המחבר את טראקיי עם הכפר וַרניקי (Varnikai) שנמצא בצד השני .
נחזור לכיכר המרכזית ונמשיך משם לרחוב הקראים (Karaimy), באזור זה גרו הקראים החל מתקופתו של הדוכס ויטאטוס שהביא את הקראים לטראקיי.
 
לצפיה במפת טראקיי בחלון נפרד הקלק כאן

רחוב הקראים מהווה מקום משיכה לתיירים מאחר והארכיטקטורה שלו מאד מיוחדת. לרוב הבתים יש 3 חלונות בחזית לכוון הכביש הראשי. ניתן להתרשם מחיי הקראים בטראקיי בביקור במוזיאון הקראים האטנוגרפי (5) המשוכן בבית מספר 22 , בהמשך הרחוב , בית מס' 30,עומד בית התפילה של הקראים "כניסה", בנין עץ לא גדול עם צריח קטן. (6)
בית התפילה בטראקי  עומד בדרום העיר ומכוון לצד דרום (ארון הקודש שלו). הוא בית התפילה של הקראים העתיק ביותר בליטא.
בית התפילה הראשון בטראקיי נבנה במאה ה-15, המבנה היה מעץ והוא נשרף מספר פעמים. במאה ה-19 ובמאה ה-20 נבנה הבית מחדש, בשנת 1977 הוא שופץ מחדש.
בית התפילה פתוח לא בשעות קבועות, והמפתח נמצא בידי המנהיג הרוחני שלהם, איתו צריך לתאם את הכניסה.

 

בהמשך רחוב הקראים, לאחר שנחצה את המעבר הצר שבין האגמים, גאלוי מצפון וטוטוריסקה מדרום, נפנה ברחוב הראשון שמאלה (Žalioji ), במעלה הרחוב לצד דרום נמצא בית הקברות הקראי (8). בית הקברות מחולק לשני חלקים: בית העלמין הישן (הצפוני), ובית העלמין החדש, בו התחילו לקבור לאחר מלחמת העולם השנייה. בבית העלמין הישן מצבות מהמאה ה-16 ועד המאה ה-20.  בבית העלמין נשארו למעלה ממאה מצבות, כאשר המצבה הקדומה ביותר היא משנת 1529 , של מרדכי בן צפניה,(נמצאת בדרום בית העלמין) לפי פיזורן של המצבות ניתן לראות את כיוון הרחבת בית העלמין מצפון לדרום, לעומת זאת החלק החדש של בית העלמין הישן,מהמאות ה-19 וה-20 התפשט מהצפון לדרום. בבית העלמין החדש קוברים עד היום. (מיפוי בית העלמין ופענוח כתובות המצבות נעשה ע"י  ס. פריזסקי, חבר במשלחת מטעם האוניברסיטה היהודית של סנט פטרבורג, בשיתוף מכון בן צבי בירושלים ומרכז למדעי היהדות באוניברסיטת וילנה).
נחזור לרחוב הקראים, מול ה"כניסה" נרד לשפת האגם,  מיד נבחין בטירה שהיא גאוותה של טראקיי (ויש אומרים של ליטא כולה) (7). הטירה הנקראת הטירה המנותקת, מחוברת בגשר לעיר. היא נבנתה במאה ה-14 או במאה ה-15 על  שלשה איים מחוברים.
 
הטירה היא מעין מבצר מוגן, מקום משכנם של הדוכסים שבו היו עורכים קבלות פנים ופסטיבלים.
כיום יש בטירה מוזיאון היסטורי בו מיצג של  כל שלבי בניית הטירה , אגף אחר מביא את ההיסטוריה של טראקיי ושל ליטא.
בדרך לטירה נבחין בפסל עץ שנבנה לזכרו של ויטאטוס, הדוכס הגדול של ליטא. מאזור הטירה יש תצפית טובה על אגם גַאלֶוַי ועל הפארק שמעברו השני. על החוף לפני הגשר יש דוכנים רבים למזכרות.
ניתן לשלב את הסיור עם הפלגה בסירה באגם וחנייה באזורים שמסביבו, בהם בתי קפה ופארקים.
טראקיי עיר תיירותית, יש בה הרבה בתי מלון וצימרים (יחסית), מסעדות ובתי קפה. כדאי להסתובב בעיר ולהתרשם מהאוכלוסייה המעורבת שבמקום. בבתי הקפה מגישים את המאכל הלאומי שלהם הנקרא קִיבִינִי (Kibinai) והמשקה הלאומי קבאס (Kvass)          
לדף הקודםלדף הבא
RSS