להתקשרות מהירה
קבל/י עידכונים כל פעם שאעדכן את הבלוג שלי בפוסט חדש.

דף הבית>>קהילות>>קהילת ראדין

קהילות

ראדין      Rudun  Radun

 

שוכנת מצפון מערב ללידה על נחל רדונקה הנשפך לנחל דז'יטווה. ראדין מוקפת יערות והבניה בה הייתה מעץ. 

המועד המשוער להתיישבות יהודים בראדין הוא סוף המאה ה-17 או ראשית המאה ה-18. בשנת 1765 היו בעיירה כ-600 יהודים משלמי מס גולגולת. בתחילת המאה ה-19 התחילה הקהילה להתארגן. בית כנסת פעל ושיעורי תורה ניתנו בכל יום בבית המדרש. באמצע המאה ה-19 כיהן בראדין הרב אליהו מרגליות, נכד של ר' יום טוב ליפמן (תוספות יום טוב), גאוותה של הקהילה היהודית בראדין הייתה בישיבה שיסד בה ה"חפץ חיים" (ר' ישראל מאיר הכהן  1839-1933) בעקבות נישואיו עם בת המקום הוא השתקע בראדין.  ה"חפץ חיים" סירב לשמש כרב רשמי ומשפחתו התפרנסה מחנות שהזיקה אשתו. הוא כתב ספרים רבים: הלכות לשון הרע, משנה ברורה ועוד'. היה ממייסדי אגודת ישראל.בתחילה פעל "קיבוץ" של בחורים בראדין. ה"חפץ חיים" הפך את הקיבוץ לישיבה. לימים העמיד בראשה את חתנו ר' צבי הירש לוינזון (נפטר ב-1921). הישיבה הגיע לשיאה כשעמד בראשה ר' נפתלי טרופ (1904-1930), למדו בה כ- 200-300 בחורים. ב- 1913 נבנה לישיבה בניין חדש מלבנים, ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה העביר ה"חפץ חיים" את הישיבה מזרחה, לפנים רוסיה (סמילוביץ').

בשנות ה-80 של המאה ה-19 הצטרפו בני ראדין לתנועת "חובבי ציון", ה"חפץ חיים" ראה בהתעוררות זו התחלתה דגאולה ופרסם אז את ספרו "ליקוטי הלכות" – 4 כרכים של דיני קרבנות.

אחרי מלחמת העולם הראשונה מצבה הכלכלי של ראדין היה בנסיגה, היהודים שבה (670) התקשו להביא פרנסה ( הם עסקו ברוכלות, חנונים , סוחרים). ה"חפץ חיים" החזיר את הישיבה מרוסיה ב-1921, בשנות ה-20 היו בישיבה כ-300 בחורים, רובם לא מקומיים.באותם שנים היה ה"חפץ חיים" פעיל בנושאים ציבוריים, הוא פתח את ה"כנסיה הגדולה " של אגודת ישראל (1923), יזם הקמת "וועד הישיבות" בוילנה. בנו של ה"חפץ חיים" היה רב קהילה בראדין בשנים 1934-1939. עם הכיבוש הרוסי, בשנת 1939-40, הם העלימו את כל הרכוש, בתי המלאכה ומפעלים, סגרו את מוסדות החינוך, המצב הכלכלי הורע, למרות זאת יהודי ראדין עזרו לכל הפליטים שהבריחו את הגבול (10 ק"מ מגבול ליטא). ב-1940 עברו רוב תלמידי הישיבה ומוריה לוילנה, משם הצליחו להגר לארה"ב דרך יפן. 

ראדין נכבשה ע"י הגרמנים ב-30 ביוני 1941, מיד החלו רדיפות היהודים וחטיפות לעבודות כפיה. נגזרו גזרות על היהודים ורכושם הוחרם. הוקם יודנרט בו 6 חברים , בראשם עמד נח דולינסקי. 

באוקטובר 1941 הוקם גטו ליהודי ראדין והסביבה בקצה הצפוני של ראדין. בגטו התגוררו 1700 יהודים. ב-8 במאי 1942 כיתרו את הגטו, לקחו 100 יהודים לחפור בורות מחוץ לראדין. היהודים בדרך הסתערו על הגרמנים ו-17 יהודים הצליחו לברוח. אחרי שהבורות הושלמו נרצחו בהם כ-1000 יהודים. בגטו נשארו 300 יהודים שהועברו ב-7 ביוני 1942 לגטו שצ'וצ'ין (50 ק"מ דרומית ללידה, במחוז נוברדוק).

כ-600 יהודים מראדין והסביבה ברחו ליערות והצטרפו לפרטיזנים הרוסים והפולנים (ארמייה קריבה), שלא תמיד קיבלו אותם לשורותיהם, רובם נרצחו או נהרגו.  עד סוף המלחמה שרדו 32 יהודים מראדין. אחרי המלחמה חזרו יהודי ראדין לעיירה, כעבור זמן קצר עברו למערב פולין וחלקם עלה לישראל.

 

 

לדף הקודםלדף הבא
RSS