מירושלים לליטא

קהילת פלונגיאן

פלונגיאן ידועה כמקום שיש בה, מבחינה יהודית, תודעת זיכרון מפותחת. בקרבתה הוקם מפעל הנצחה לנרצחי השואה הכולל פסילי עץ רבים שפוסלו על ידי יהודי מקומי שניצל במלחמה, יעקב בונקע.

קהילת אוטין

אוטין שוכנת בצפון מזרח ליטא. נמצאת על הגבול הצפוני-מזרחי של ליטא וגובלת עם לטביה.
אוטין היא מהמקומות הראשונים שהשתכנו בה יהודים בליטא.
הפעילות הציונית הייתה מושרשת בין יהודי אוטין ובמרוצת המאה ה-19 עלו מספר יהודים מאוטין לארץ ישראל והיו שותפים בבנייה הציונית בארץ.

קהילת קובנה

העיר קובנה ידועה בנופה היפה. היא מוקפת הרים מכוסי יער וירק ובסביבתה זורמים הנהרות נימן ווילייה. אולם, חשיבותה של קובנה מתוך שהייתה מוקד גיאוגרפי- אסטרטגי, בו נפגשו הדרכים ממזרח למערב ולהיפך. קובנה הייתה עיר ואם בישראל ולקהילה היהודית שבה יצאו מוניטין בתפוצות הגולה. היו בה אנשי שם, שעליהם הייתה גאוותה. אברהם מאפו, הסופר הידוע ויוצר הרומן העברי, הרב יצחק אלחנן ספקטור, שהיה מפורסם בכל העולם היהודי, ד"ר מינקובסקי, המתמטיקאי המופלא שרכש לו שם עולמי במחקריו , ר' איסר-בער וולף, ראש קהילת קובנה ועסקן ציבורי בעל שיעור קומה, ועוד.

קהילת קיידן

קיידן היא אחת מהערים העתיקות בליטא, ממוקמת במרכז הארץ על גדות הנהר נֶווּאַזיס Nevėžis . עיר ייחודית שמאפיינת את הירושה שנשארה מליטא הקדומה במגוון המאורעות והתרבויות שהיו בה. קיידן נמנית על שבע הערים בליטא שנשתמרו בהם המרכזים העתיקים האותנטיים. קהילת קיידן תפסה מקום נכבד בגוף האוטונומי של היהודים בליטא – "ועד מדינת ליטא", יהודי קיידן נודעו בגאוותן המקומית.

קהילת קלם

קלם עיר קדומה במרכז ליטא, נמצאו בה ממצאים ארכיאולוגיים המעידים על חיים באזור במאה ה-8 לספירה. קלם התפרסמה בעיקר בגלל הישיבה שנפתחה בה במחצית המאה ה-19, זו הייתה ישיבה ששייכת לתנועת המוסר מיסודו של ר' ישראל סלנטר. היא הפכה תוך זמן קצר למבצרם של אנשי תנועת המוסר בליטא. פרט לישיבה זו פעלה בעיר גם ישיבה גבוהה ששמה יצא בכל רחבי מזרח אירופה.

קהילת שאוולי

שאוולי היא העיר הצפונית הגדולה בליטא. בגלל מיקומה הגיאוגרפי, נהפכה שאוולי, כבר בתקופה מוקדמת יחסית, לעיר תעשייתית מתקדמת. יהודים התיישבו בשאוולי במחצית השנייה של המאה ה-17. מפעל העורות הגדול בליטא נפתח על ידי משפחת פרנקל בשאוולי. בתקופת השואה היה גטו בשאוולי, אחד מניצולי שאוולי היה יו"ר הכנסת בישראל, מר דב שילנסקי.

קהילות יהודיות בבלארוס

הקהילה היהודית בבלארוס מונה כיום 2012 45.000 יהודים, 20.000 מהם בעיר הבירה מינסק.
סיור ורטואלי ביהדות בלארוס: http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/Belarus.html#f
רשימת הקהילות היהודיות בבלארוס וכתובותיהן

קהילת מינסק

העיר מינסק, בירתה של בלארוס, נוסדה במאה ה-11 ובמשך שנות קיומה התחלפו בה שלטונות רבים וקראו בה מאורעות רבים. שימשה גם בעבר כעיר האזורית הראשית. שוכנת על אם הדרך שבין הדרכים ממזרח למערב מוסקבה-וורשה, מהצפון לדרום וילנה-גומל. חיבורים אלו יצרו גשר וחיבור של עסקים וקשרי תרבות.
במינסק הייתה קהילה יהודית גדולה ומפוארת, נקראה בפי העם "ירושלים של רוסיה הלבנה". הוכרה בזכות הפעילות התורנית שבה, הצמיחה רבנים ידועי שם, בתי כנסת שבה היו ידועים והמחקר התורני שנעשה בה השאיר מסורת יהודית מפוארת.
מינסק הייתה אחד המרכזים הגדולים של הציונות על כל זרמיה. מעמדה ניכר היה גם בתחומי התרבות השירה והספרות.

קהילת לונה

לונה ממוקמת בצפון מערב בלארוס. יהודים התיישבו בה החל מהמאה ה-16. היו בה למעלה מעשרה בתי כנסת ושלושה בתי עלמין.
בין שתי המלחמות היו בה למעלה מ-1500 יהודים שרוב רובם נרצחו בשואה.

קהילת ראדין

ראדין שוכנת בבלארוס מצפון מערב ללידה , קרוב לגבול של ליטא. גאוותה של הקהילה היהודית בראדין הייתה בישיבה שיסד בה ה"חפץ חיים" ר' ישראל מאיר הכהן 1839-1933

קהילת מיר

הכפר מיר נוסד לפני שנת 1345. שם נמצא מבצר עתיק, אשר משך אל העיר התקפות רבות במשך מאות השנים. שמה של העיר נודע בעולם היהודי בזכות הישיבה אשר פעלה בה מהקמתה בשנת 1815 עד נפילת פולין במלחמה בשנת 1939.. כיום לא נשארו בעיר יהודים ונשארו רק אנדרטאות שהוקמו לזכר נרצחי המלחמה והשואה על ידי שלטונות ברית-המועצות וארגונים יהודיים.

קהילת וולוז'ין

וולוז'ין נמצאת בבלארוס במרחק של כ-5 ק"מ מהכביש שמחבר בין הבירות מינסק ווילנה. שמה של וולוז'ין בעולם היהודי התפרסם בעיקר בזכות הרבנים החשובים שכיהנו בעיירה ובעיקר בזכות הישיבה הליטאית הראשונה שנפתחה בעיירה ע"י ר' חיים מוולוז'ין איצקוביץ' בתחילת המאה ה-19.