לידא היא עיר במערב בלארוס, בירת נפה, על גדות הנחל לידייקה, במחוז הרודנה , 160 ק"מ מרחק ממינסק ו - 40 ק"מ מהגבול עם ליטא. לידה יושבת על צומת כבישים ומסילות ברזל המחברות אותה עם וילנה, ברנוביץ',הורדנה ומלדצ'נו. שם העיר בא מהמילה הבלטית lyda - "שדה מעובד במקום שהיה בו יער, קרחת יער", ישוב ליטאי התקיים במקום עוד במאה ה-10. שמו מוזכר בכרוניקות בסביבות שנת 1180 . עד למאה ה-14 ניצב במקום, בגדה הימנית של הנהר ניימן, מבצר עשוי מעץ ואדמה, ששימש להגנת הגבול בין ליטא ובין רוס הקייבית. אולם שנת הקמת העיר נחשבת 1323, כשהדוכס הגדול של ליטא גדימינאס התחיל לבנות כאן בעזרת בנאים שהביא מקייב, מצודת מלבנים שהפכה לסמל העיר. בנייתה נמשכה כחמש שנים והעיר התפתחה סביבה. בימי הדוכסות הגדולה של ליטא במאות ה-16-14 הייתה לידא אחת מחמש הערים המובילות של המדינה. החל מהמאה ה-15 הפכה לידא למרכז משגשג של בעלי מלאכה ומסחר. לכך תרמה בהמשך גם ההתיישבות היהודית שהחלה במאה ה- 16. באמצע המאה ה- 16 גדל בעיר גם מספר הנוצרים הרפורמים - - קלוייניסטים. נוצרו קשרי תחבורה ומסחר עם וילנה, נבהרדק, פולאצק ומינסק, לעיר היו ככר עם שוק וארבעה רחובות. בשנת 1588 לידא הייתה לבירת המחוז. אוכלוסייתה הגיעה ל 2,000-5,000 תושבים. לשליטה על העיר הייתה חשיבות אסטרטגית במלחמה הרוסית-פולנית בשנים 1654-1667 ובמלחמה הצפונית הגדולה בשנים 1721-1700., בשנת 1795 העיר, שרוב תושביה היו באותה תקופה יהודים, הפכה לחלק מהאימפריה הרוסית. במהלך המאה ה- 20 עברה לידא מיד ליד, כך שהשפה הרשמית בעיר השתנתה 9 פעמים. .בימי מלחמת העולם הראשונה בין השנים 1918-1915 נכבשה העיר על ידי הגרמנים. החל מיוני 1919 העיר הייתה חלק ממחוז וילנה תחת ממשל זמני פולני, ב-17 ביולי 1920 העיר נכבשה שוב על ידי הצבא האדום, לזמן קצר בלבד, בין השנים 1921-1939 הפכה לידא לחלק מהרפובליקה הפולנית, בשנת 1939, לפי המתווה של ההסכם ריבנטרופ-מולוטוב, לידא נכבשה על ידי הצבא האדום וסופחה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית במסגרת ברית המועצות. בעקבות מבצע ברברוסה בין יוני 1941 - יולי 1944 העיר נכבשה על ידי הצבא הגרמני של היטלר. לידה שוחררה על ידי הצבא האדום ב- 8 ביולי 1944, החל מספטמבר 1944 לידא נכללה באזור הורדנה. מספר תושבים עברו לשטח פולין. בימי המלחמה הקרה ועד שנת 1993 בלידא הוצבה אוגדת המשמר 1 של מטוסים מפציצים של צבא ברית המועצות אוכלוסיית העיר מונה כ-100,000 תושבים (98,200 בשנת 2004). הרכבה האתני כולל בלארוסים - 44.2%, פולנים - 38.3% ורוסים - 14%, כמו כן בני מיעוטים רבים (כ-50 במספר). יהודים התיישבו בלידא במחצית השנייה של המאה ה-16. בשנת 1579 נתן להם המלך סטפאן באטורי אישור לבנות בית כנסת, בתנאי שגובהו לא יעלה על זה של הכנסייה. משנת 1623 הגיעה אלינו התעודה הראשונה של הקהילה היהודית בלידא המתייחסת לקשרים שלה עם קהילות יהודיות שכנות. הקהילה בלידא הייתה כפופה לקהילה בהורדנה. בשנת 1630 באישור המלך ולדיסלב הרביעי לבית ואזה, שוקם בית הכנסת והורחב. בימי המלך יאן קז'ימייז' הקהילה מנתה 160 תושבים. בסוף המאה ה-17 והתחלתה המאה ה18- המצב הכלכלי של יהודי ליטא, שהיו בעלי עסקי מסחר קטנים וחלקם עסקו בחקלאות, לא היה טוב, הם התקשו מאוד לעמוד בדרישות הכספיות. עם השנים הקהילה גדלה ובשנת 1766 הגיע מספר היהודים משלמי מסים ל-1167. בשנת 1813 היהודים היוו 3/4 מכלל האוכלוסייה. בשנת 1897 היהודים היוו 68% מהתושבים. באזור לידא חיו 24,813 יהודים - 12% מכלל התושבים. בשנות ה-1880 היו קיימים בלידא 13 בתי כנסת ובתי תפילה אך הם ניזוקו קשות בדליקה והיה צורך לשקמם. בסוף המאה ה-19 והתחלת המאה ה-20 התחזקו בקרב היהודים אידאולוגיות חילוניות ודתיות חדשות. אחת מהן הייתה הציונות הדתית, שנציגה הבולט היה הרב יצחק יעקב ריינס, מייסד תנועת המזרחי. . תנועת חובבי ציון, שקדמה לציונות הפוליטית, אירגנה בלידא התרמות למען הקמת הישוב מזכרת בתיה בארץ ישראל. ארגון הבונד המתנגד לציונות הוקם גם כן בלידה, ופועלי ציון בעלי גוון ציוני-סוציאלי.
בין השנים 1918-1915 נכבשה העיר על ידי הגרמנים. היהודים סבלו בשנים אלו וחלק מהם ברח ךמזרח , עוד לפני המלחמה. . בין השנים 1921-1939 הפכה לידא לחלק מהרפובליקה הפולנית שקמה לתחייה, מרכז מחוז וחלק מהוויוודט נבהרדוק. בתקופה זו הייתה פריחה בקהילה היהודית. בפרוץ מלחמת העולם השנייה חיו בלידה כ-6,300 יהודים – כשליש תושביה. הם התפרנסו בעיקר ממסחר, מתעשייה וממלאכה, ובעיר אף פעל בית חרושת לייצור ערדליים שנשא את השם "ערדל". הקהילה החזיקה בתי כנסת, בית יתומים, בית חולים וחברות צדקה מסורתיות. בלידה פעלו מפלגות ותנועות נוער יהודיות, ובהן ציוניות. היו בלידה בית ספר של רשת "תרבות", בית ספר יידישאי וישיבה,והיו בה ספריות יהודיות. חיי התרבות העשירים כללו חוגים לדרמה, קורסי ערב, מקהלות, מועדוני תרבות שהתקיימו בהם הרצאות, ערביספרות וכיוצא בהם ופעילוּת של אגודות ספורט. בעיר גם יצאו לאור כמה שבועונים יהודיים.
לידה נכבשה בידי הסובייטים ב- 18 בספטמבר 1939, בימי הכיבוש הסובייטי התרכזו בה פליטים רבים ממערב פולין שקיוו לעבור לוילנה. רבים מהם חברי מפלגות יהודיות וחברי תנועות נוער. בעיר הונהגו סדרי הכלכלה, החברה והחינוך הסובייטיים. חנויות פרטיות הולאמו או נסגרו והוקמו קואופרטיבים. הגרמנים כבשו את לידה ב-27 ביוני 1941, לאחר הפצצות והפגזות כבדות שנהרגו בהן גם יהודים רבים. ביולי 1941 נרצחו מחוץ לעיר כ-80 יהודים בידי יחידת משנה של איינזצקומנדו 9. בשבוע הראשון לאחרכיבוש לידה הוקם בפקודת הגרמנים יודנרט של 14 חברים ובראשם המורה קלמן ליכטמן. על היודנרט הוטל מיד לגייס יהודים לעבודת כפייה.יהודי לידה חויבו לשאת טלאי צהוב, תנועתם הוגבלה, ורבים מהם פונו מבתיהם. נאסר עליהם לצרוך בשר, חמאה, ביצים ועוד מוצרים אחרים,ומנות המזון שהוקצבו להם היו מצומצמות מאוד. בדצמבר 1941 רוכזו יהודי לידה בגטו בשלושה אתרים סמוכים בשכונת עוני. לגטו הועברו גם יהודי בייליצה (Bielica); מספר התושבים בשלושת חלקיו הגיע לכ-7,000 ואף הוסיף לגדול בחודשים הבאים. חודשים אחדים לאחר הקמתו הסתננו לגטו מאות ניצולים מאקציות בווילנה. היודנרט המקומי השיג למענם היתר מגורים בגטו באמצעות תשלום שוחד לפקידי עירייה פולנים. בעקבות הלשנה נודע על כך לגרמנים כעבור ימים מספר, ושישה מחברי היודנרט, ובהם ראש היודנרט ליכטמן, נעצרו ונרצחו לאחר עינויים. נוסף עליהם נרצחו ב-1 במרס 1942 כ-760 יהודים, מרביתם פליטים מווילנה. היהודים נצטוו לבחור בתוך 24 שעות ראש יודנרט חדש, והרופא ד"ר צ'רני (Czarny) הסכים לקבל עליו את התפקיד. ב- 8 במאי 1942 ביצעו הגרמנים אקציה גדולה בגטו, אנשי איינזצקומנדו 9 כיתרו את הגטו, בסיועם של שוטרי עזר פולנים ובלרוסים, ריכזו את היהודים בככר, ולאחר סלקציה השאירו 1500 יהודים, בעלי תעודות עבודה. שאר תושבי הגטו, כ-5,700 בני אדם, נרצחו ביער במרחק כשני קילומטרים מהעיר. לאחר אקציה זו רוכזו כל היהודים הנותרים באתר אחד. בשבועות הבאים הגיעו לגטו ניצולים מעיירות באזור, ובהם בעלי מלאכה רבים ומשפחותיהם. מספר היהודים בגטו גדל ל- 3000-3500. לאחר האקציה של מאי 1942 גברה בגטו הפעילות המחתרתית של כ-120 חברי תנועות הנוער הציוניות. פעילי המחתרת ועובדי כפייה יהודים הצליחו להבריח לגטו כלי נשק. ברוך לוין, מראשי ארגון המחתרת, הפעיל בגטו סדנה לייצור תחמושת ותיקון כלי נשק פגומים. גורמים שונים בגטו הסתייגו מפעילות המחתרת. בין סתיו 1942 לספטמבר 1943 ברחו ליער בקבוצות בין 300 ל-500 יהודים, ורובם הצטרפו לגדוד הפרטיזנים היהודי של האחים ביילסקי (Bielski). מגדוד זה נשלחו שליחים אל הגטו שלוש פעמים כדי להוציא יהודים אל היער. גטו לידה חוסל ב-18 בספטמבר 1943, ורוב היהודים שנותרו בו גורשו למחנה ההשמדה סוביבור. לפני האקציה נמלטה מהגטו ליער חבורה של כ- 50 יהודים, ובמהלך הנסיעה ברכבת ברחו עוד כמה עשרות יהודים לפרטיזנים שביערות. בלידא ובנפת לידא נרצחו בזמן הכיבוש הנאצי, אחרי רדיפות ויסורים, כ- 8000 יהודים, בדו"ח הוועדה הממלכתית המיוחדת שקמה אחרי המלחמה, הצליחו לשחזר רק את שמותיהם של 342 מהקרבנות. בשנת 1967, בימי השלטון הרוסי, הוצבו אובליסק ולוח זיכרון בקבר ההמוני של 5,670 היהודים שנרצחו ב-8 במאי 1942. ביוזמת החברה לשמירת הזיכרון שבראשות תמרה מויסייבנה בורודאץ' ובעזרת תרומות של קהילות יהודיות ויהודים יחידים שמקורם בלידא, הוקמה בשנת 1992 יד זיכרון בצורת שני כני גרניט עם כתובות ברוסית ובעברית : בקבר אחים זה נקברו 6,700 מתושבי לידא, קרבנות של הפולשים הפאשיסטים הגרמנים.
בבית הקברות על יד איביה, בכפר סטונביצ'י, בשטח הקרוי חובנשצ'ינה, נמצא קברם של שמונה מאנשי האינטליגנציה היהודית של לידא, שהוצאו להורג ב-2 במאי 1942, אחרי שסבלו עינויים בחצר בית הסוהר. הם הובאו לקבורה מחדש לצד תושבי העיר האחרים.
הרחבה:
ספר לידה: http://www.jewishgen.org/yizkor/lida/lida.html
קטעים מספר לידה על הכיבוש הגרמני מאת אליהו דמשק:
http://www.jewishgen.org/yizkor/lida/lid001.html#heritage
התארגנות יושבי גטו לידא ללחימה נגד הצורר הנאצי מאת חיים בסיסט:
http://thepartisan.org/home/doc.aspx?mCatID=68426
שמות משפחה אצל יהודים תושבי HYPERLINK "http://www.jewishgen.org/yizkor/lida/lid075.html"לידאHYPERLINK "http://www.jewishgen.org/yizkor/lida/lid075.html" והסביבה
http://www.jewishgen.org/yizkor/lida/lid075.html
תמונת מחזור מהישיבה בלידא של הרב ריינס: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=22671
תמונות מלידא: http://www.jewage.org/wiki/he/Special:JImages/Lida?HYPERLINK "http://www.jewage.org/wiki/he/Special:JImages/Lida?&album=Pa1195191526"&HYPERLINK "http://www.jewage.org/wiki/he/Special:JImages/Lida?&album=Pa1195191526"album=Pa1195191526
לקריאה:
לידא עירי של שחרית ימי עולמי, זכרונות השמורים בלבי – יוסף יודלביץ'
